|
שאלה:
אנו בני זוג שחיים יחד כשלוש שנים ומנהלים משק בית משותף ויש לנו ילד משותף האם אנו נחשבים כידועים בציבור?
תשובה:
על מנת להיחשב כידועים בציבור העמידה הפסיקה שני תנאי סף לקיומה של מערכת זו : האחד - חיי משפחה והשני - ניהול משק בית משותף.
כמו כן, נקבע בפסיקה, כי שאלת קיומם של תנאים אלה נבחנת במשקפיים סובייקטיביות, כלומר, כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם . ועוד, נקבע בפסיקה, כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הוא , מתוך ראיה כוללת של העובדות ומתוך סקירת מערכת היחסים לפי מרכיביה השונים .
התנאי הראשון של "חיי משפחה" - מורכב מחיים אינטימיים, כמו בין בעל ואישה המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה מסירות ונאמנות המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו. במה דברים אמורים? אם בני הזוג מתגוררים יחד במשך שנים רבות תחת אותה קורת גג , המשמשת להם מעון משותף בה הם מעבירים את חייהם המשותפים, מארחים בדירה, רושמים את שמם בתיבת הדואר ועל גבי הדלת, אוכלים יחד ארוחות משותפות לרבות עם בני משפחה נוספים כאורח חיים קבוע, יוצאים ומבלים ביחד ועם אחרים, טסים לחו"ל, נוסעים לחופשות משותפות, דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו - כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים בעלי אופי של חיי משפחה.
בהקשר זה יצוין, כי הפסיקה לא קבעה תקופת מינימום של חיים משותפים לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור, אם כי קיימת גישה הסוברת שיש צורך בתקופה מינימאלית של 3 שנים.
התנאי השני של "ניהול משק בית משותף" - פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה שתייה, לינה הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מעמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו.
שאלה:
אנו בני זוג החיים כידועים בציבור, האם אנו זכאים לרשת את בן הזוג האחר במותו?
תשובה:
סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש"
העולה מן האמור הוא, כי עפ"י חוק הירושה ידועים בציבור יכולים לרשת זה את זו ובכפוף לכך שאף אחד מהם לא נשוי בעת מותו.
|